הנשמה שלנו זוכרת

במקרה תוך שיטוטי ברחבי האינטרנט, שמעתי את שירתו של אורן לוי בכנס 'קבלה לעם', הוא שר את הפיוט "אהבת הדסה" מאת הרב שלום שבזי- זהו אחד משירי הגאולה המפורסמים והחביבים ביותר על יהודי תימן, הוא מכיל שילוב יסוד האהבה כביטוי אלגורי לכיסופי הגאולה.

לינק להאזנה ביוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=UVC3AH1g0a0&index=1&list=RDUVC3AH1g0a0

מעולם לא שמעתי שיר זה, אך קולו של אורן הימם אותי, פשוט נגע בנשמתי, הוביל  אותי למקום וזמן אחרים לגמרי שאינני מכירה. הייתי מוקסמת והרגשתי שנפלתי למעמקים. מגע קסם בלתי מוסבר שעורר חושים נסתרים.

ודאי יצא לכם לחוש כמוני פעם ואם לא, אתם מוזמנים לנסות להאזין לשירה קסומה זו של אורן ואולי גם עליכם תהיה השפעה דומה..

זו תופעה שכיחה לרבים מאיתנו, שבה תוך האזנה למוסיקה או לשיר מסוימים אנחנו 'נעלמים' מהמציאות הנוכחית למקום ולזמן אחר, פתאום עולים בנו זיכרונות מאנשים ומקומות רחוקים, או שפשוט עולה תחושה רגשית חזקה.

למוסיקה, יש השפעה טרנספורמטיבית עלינו.

אני חושבת שזו אחת הסיבות שהמוסיקה מהמקורות, היא כה משמעותית לרבים. היא נוגעת בנשמתנו.

לפעמים היא גם נוגעת במקומות בנפש האתנית שלנו בתת ההכרה שאנחנו לא מודעים אליהם.

אבל הנשמה שלנו זוכרת.

זה הקסם של המוסיקה.