אודות

חכמת הקבלה נועדה לגלות לאלה הלומדים אותה את העולם העליון באותה מידה של בהירות ואמינות, שבהם מגלים לנו המדעים המדויקים הגשמיים את העולם שלנו. כל מה שידוע לנו על העולם העליון התקבל על ידי המדענים והחוקרים המקובלים כתוצאה מניסויים וממחקרים שערכו על עצמם כעל חומר-ניסוי. ולכן אין בחכמת הקבלה אף מילה שהבסיס שלה הוא עיוני, וכל מה שנאמר בה הוא רק תוצאה של השגה מעשית.

עובדה ידועה שהאדם נתון תמיד בספקות, וכל מסקנה שנקבעת על ידי השכל האנושי כוודאית, מוטלת, עם הזמן בספק, וכתוצאה מזה גדל כוח העיון וההתפלספות, ומוצאים מסקנה חדשה לעובדות הקודמות, ובמשך זמן גם מסקנה זאת הופכת לוודאית.

ואם האדם באמת בעל יכולת מחשבה מופשטת, הוא סובב במעגל הזה במשך כל חייו – הוודאות של אתמול הופכת לספקות של היום, והוודאות של היום – גם היא תהפוך מחר לספקות, כך שבמסגרת הוודאות המוחלטת אי אפשר להגיע למסקנה ברורה יותר ממה ש"נכון להיום".